אז איך משתחררים? פשוט לא עושים כלום… הבטלה משחררת…
היום לקחתי את הרכב בהתרגשות גדולה ועם הרבה חששות…
הגעתי במונית למרכז השכרה ובדיוק שיצאתי משם והתחלתי לנסוע נגמרה לי חבילת האינטרנט וכמו בחורה של שנות האלפיים בלי וויז או גוגל מפס אני אבודה…
הוצאתי מפות אך ממש לא הצלחתי להבין מהם כלום, בלק אאוט מוחלט… אז פשוט עצרתי ולמזלי היה קיוסק שמכר סים זר.. קניתי, אך שוב עם המזל שלי הוא לא עבד. הפעם הייתי חכמה יותר ולא הסכמתי להתפנות מהחנות עד שהאינטרנט ישוב לחיים… בסוף זה עבד והגעתי בשלום עם המיניבוס לדירה🤣 רכב ל 6 אנשים שיכול להכיל גם מזוודות ממש נראה כמו מיניבוס וההתנהלות איתו אינה פשוטה: ידני, דיזל ומימדי ענק… ופה המקום להודות לשחף שמתרגל אותי על רכב ידני כבר כמה שנים🏆
היום היה מזג אויר ממש גשום, הגשם לא הפסיק לטפטף מהבוקר וכל תוכניותינו לנסוע לאנרגי לנד בוטלו… בהתחלה חשבתי להחליף את התוכנית בפארק מים מקורה אך כשהגעתי מההשכרת רכב וראיתי את הסטלבט בבית ויתרתי על כל התוכניות ופשוט נחנו…
הבנות עשו קצת חוברות לחופש, ראינו טלויזיה, הבנות שחקו משחקי קלפים, קפצתי עם אלה לסופר מקומי גדול (אני מתה על סופרים בחול!) וחזרתי עמוסת קניות בגרוש וחצי.. המחירים פה בעיקר למקומיים מדהימים!
לדוגמא סטק לבן 6 פרוסות 20 שח, 10 נקניקיות 5 שח, כרעיים עוף 4 שח לקילו… אז קניתי ובשלתי צהרים, מרק עוף שמתאים ליום חורפי, כופתאות מקומיות, וסטייקים… היש טוב מזה?
אז התבטלנו עד הערב ולמרבה הפלא זה עשה מצב רוח טוב… זה גרם לכולם לצאת מרצון מהבית ללא ויכוחים ועם הרבה שיתוף פעולה. טיילנו בערב בעיר העתיקה, אמא שלי ושני בילו יחד ואני ושארהילדים בילינו בנפרד. אמא שלי ושני נכנסו למוזאון השעווה ואנחנו נכנסנו למוזאון המראות. שני המוזיאונים לא מומלצים במיוחד אבל זה העסיק את הילדים לחצי שעה…
הכיכר בעיר העתיקה מקסימה עם אוירה נהדרת, מלאה בתי קפה ונגני רחוב.. חזרנו בערב עייפים אך מרוצים.
בערב יש אחדות מיוחדת לילדים, לשחק ולדבר יחד… לשמחתי המסכים כמעט ולא מהווים חלק משמעותי בשהיה שלהם, ככל שהימים עוברים הם יותר ביחד ואפילו בזמן זה שאני כותבת את הפוסט (12 בלילה) כולם שקועים במשחק טרוויה יחד עם אמא שלי. כיף גדול!
עכשיו אחרי שמרגישים רוגע של בית והתנהלות הרמונית בין הילדים גם אני מתחילה להרגיש הרבה יותר רגועה ומשוחררת…
האוכל והבטלה עשו את שלהם… מסקנה, בטלה זה מרגיע..
כבר כמה פעמים אני שמה לב בנסיעות שהילדים בטיול זקוקים לשלווה של בית…
הם לא יכולים להיות פעילים כל יום, זה גורם לעימותים וחוסר שקט.. על אף שאני מודעת לכך אני שמה לב שיש בליבי הדחקה… מה לא נראה הכל? נוותר? אז התשובה היא כן…
אני מאחלת לילדי שבנוסף להזדמנויות שאני מאפשרת להם לראות עולם לחוות ולהתנסות הם יעשו השלמות גם בעצמם. שיראו דברים שעוד לא ראינו או שיראו את אותם דברים מנקודת מבט בוגרת יותר.
למחר הזמנו כרטיסים למערת המלח אז אין מצב שנוותר ולמזלי הביקור לא תלוי במזג האויר.. לפי התחזית אמור להיות גשום כל השבוע.
ואולי אחכ אם יהיה מזג אויר טוב ניקח שיט על נהר הויסלה ואם יהיה גשום נמשיך לפארק מים מקורה או שאולי נחזור להסתלבט קצת בדירה כדי להשתחרר…











