התחלנו, טיול בבולגריה

הפעם לכבוד בת המצווה של מאיה החלטנו לנסוע לטיול של 3 שבועות בבולגריה. בחירת היעד הייתה מקום זול יחסית שנוכל לאפשר כמה שיותר חופש לילדים ויעד שיש בו יותר טבע מעיר.

כל עוד יש לנו בחירה לשליטה אנחנו מעדיפים לכוון את ילדינו לאהוב טבע יותר מאשר קניות וקניונים.

הטיסה הייתה בשבת ב 10 בבוקר, אומנם זו נשמעת שעה טובה אך נאלצנו לקום ב 6 שזו שעה בהחלט מאתגרת עבורנו. במהלך היום הבנו את השלכות העייפות של הקימה המוקדמת. באופן כללי לדעתי יום טיסה הוא תמיד יום אבוד, העייפות וטלטולי הנסיעה משפיעים לרעה ולכן צריך לקחת את היום כיום מנוחה.

לקחנו מונית מהשדה שכמובן הורידה אומנו רחוק מהדירה והרעב תקף אותנו אז בהחלטה חפוזה נכנסנו למקדונלד שהיה באופן יחסי יקר והרבה פחות טעים מישראל, בנוסף רון כבר היה עייף ורעב ולא הפסיק לבכות כך שהגענו ממש מותשים לדירה.

הדירה ששכרנו נמצאת בליבו של המדרחוב ויטושה במיקום מעולה, ממש מעל המדרחוב שנמצא למרגלות הר ויטושה. הרחוב הומה אדם ומשופע בבתי קפה שלהפתעתי מוכרים רק אלכוהול וקפה ומאפה! מדהים איך הם מצליחים להתפרנס מתפריט מצומצם שכזה!

כפי שציינתי יום הנחיתה הוא יום סידורים אז קפצנו לקניון לקנות סים מקומי לכולנו וקניות בסופר שיצאו ממש זולות… כיף להיות במקום זול שכזה, זה תורם משמעותית לתחושת החופש וסוף סוף אפשר להגיד לילדים הרבה כן על רוב הדברים שהם מבקשים…

מטיול לטיול מרגישים איך הילדים גדלו, שני ומאיה הפכו לנערות , עם עולם משלהם של אינסטגרם, סטורי, פוסטים ואופנה. ורון כבר לא תינוק עם רצונות משלו ורק אלה לשמחתי עדיין נשארה ילדה, בטח עד הטיול הבא היא תצטרף לקבוצת הנערות במשפחתינו. ההבדל המשמעותי הוא דווקא בערב, בעוד הבנות ערניות רון נרדם מקסימום ב 9 ולכן יצא שכבר יומיים הוא נרדם לפני ארוחת הערב. יש קושי רב לתאם בין הצרכים של הגילאים השונים ולכן קבלנו כמה החלטות. רון תמיד יאכל ארוחת ערב ב 7, אין לחץ בבוקר ואם חלק קמים מוקדם הם יכולים ללכת לטיול/לשבת בקפה או לעשות כרצונם, אפשר להתחלק בפעילויות, הקיצר זורמים כמה שניתן כדי שכולם יהנו.

מכיוון שהתחלנו בסוף שבוע החלטנו ללכת לרכבל שעל הר ויטושה שפועל רק בסופי שבוע. בדקנו על מונית שרצתה 30 לבה לכן החלטנו לקחת חשמלית. בדיעבד זו הייתה טעות. נתנו לנו מחיר מופרז והיתרון במוניות שאין להם בעיה שניכנס שישתינו יחד. זה גם חיסכון גדול במקום שתי מוניות וגם מחיר החשמלית כמעט זהה למחיר המונית.

עלינו ברכבל עד העצירה השלישית וכשרצינו לעלות לפסגה ראינו שהעליה בספסלים פתוחים ומותרים מגובה 125 כך שאני חששתי לעלות עם רון. שחף עלה לפסגה עם הבנות ואני נשארתי עם רון במתחם שהיה נחמד עם אוכל מקומי, קפה ונוף.

שחף והבנות נהנו מאוד בפסגה, עם הנוף המהמם! העליה ברכבל לפסגה עורכת חצי שעה בגובה רב, העליה עצמה מרהיבה וכשמגיעים לפסגה זו הרגשה של לכבוש את העולם. המתבגרות צלמו ללא הרף כדי להעלות לאינסטוש ונראה שזו הסיבה העיקרית לנסיעה😉

התכנון היה שנפגש בעצירה השלישית ונרד בטיול רגלי שאורך כשעה וחצי אך מכיוון ששחף והבנות התעכבו יצא שאני ורון חיכינו כשעתיים ובסוף גם היה מאוחר לטיול רגלי. מאוד התאכזבתי מהתכנון. מכיוון שלא ידעתי שהתעכבו כל כך נשארתי באותו מקום. אם הייתי יודעת שזה הזמן שיקח להם לרדת מהפסגה יתכן והייתי מחליטה לעשות לבד את המסלול עם רון או לחכות במקום קצת יותר מעניין עבורנו. זה שוב מדגיש לי את חשיבות של התאמת הצפיות והשקיפות שמאפשרת בחירה. שמתי לב שאני מרגישה שאין לי בחירה זה מעלה בי את רמת התסכול. אני מרגישה שבויה ומגיבה כמו ארי בסוגר ולכן לקח לי זמן להרגע מהאכזבה שחשתי.

הבנות המהממות שלי ובעלי ניסו להרגיע אותי אבל במקרים כאלה הזמן עושה את שלו…

משם המשכנו לקניון שנמצא ממש מתחת לרכבל, הקניון מהמם ויש בו קרטינג שהילדים מאוד נהנו לעשות, החלטתי לשם שינוי להצטרף אך כנראה משהו השתנה בי במהלך השנים, ואני שכל כך אהבתי אקסטרים נהגתי כמו סבתא, זה לפחות מה שהבנות אמרו😂😂😂 כנראה זה כבר לא לגילי🙄

אחרי יומיים בקניונים הרגשתי שמיציתי ולכן היום החלטנו לקחת את היום ביותר רגוע. קמנו בבוקר הקטנים ואנחנו, ירדנו לקפה שמוכר רק קפה ומאפה, טילנו המדרחוב בזמן שהבנות עוד מתארגנות לאיטן…

התכנון להיום ללכת לפארק הקרוב ולאגם אריאנה (לא גרנדה) ושם לעשות שיט בסירה.

מחר התיכנון ללכת לקוקילנדה שזהו פארק שעשועים שאומרים שהוא ממש שווה וביום שלישי לוקחים רכב וממשיכים לפולדיב.

נמשיך לעדכן בקרוב😘😘😘