אז הגענו כבר לפני יומיים לאלונה ביץ למלון המקסים גרין פפאיה.
http://scentofgreenpapaya.com
הרגשנו שהילדים צריכים קצת להרגע והחלטנו לבלות את היום במלון ובחוף.
כבר בתחילת היום הילדים התחילו להתלונן…"מה ים???" "עוד פעם ים?" "כל הזמן רק מטיילים בטיול הזה???"
כבר לא ידעתי אם לצחוק או לקחת ברצינות את דיבריהם… נמאס מהטיול??? מהנוף המהמם ??? מהטבע????
כמובן כשהגענו לים הדברים כבר נראו אחרת והם השתעשעו בחול ונכנסנו בשמחה לים אך האווירה שהייתה בבוקר הייתה מחוייבת ברור.
כשישבנו לצהריים שאלתי לפשר הדברים, לפעמים התשובות שלהם ממש מפתיעות אותי.
שאלתי אותם האם נמאס מהטיול?
מאיה אמרה שהיא לא ציפתה שימאס לה מהים ומהחול ושהיא תתרגל כל כך מהר לטיול ולסביבה. ושהיא מתגעגעת לאטרקציות כמו בבית כמו פארק מים, קניון ענק עם גימבורי, הדב הלבן…😁😁😁
שני אמרה שהיא ממש נהנית אבל גם ממש מתגעגעת והיא הייתה רוצה לחזור ליומיים לראות את הסבתות הדודות והבני דודים ולחזור.
ואלה אמרה שהיא הייתה חוזרת עכשיו אבל אחרי דקה התחרטה וגם אמרה שהיא פשוט מתגעגעת…
שאלתי אותם מה הם היו לוקחות מהטיול לחיים שלהם? וגם פה התשובות היו מעניינות.
שני אמרה שהיא הייתה לוקחת את סגנון השהייה האינטנסיבית עם המשפחה, את השלווה ולהעריך את מה שיש ולהיות מאושר.
מאיה אמרה שהיא הייתה לוקחת את הכיף שלהיות ביחד וגם היא מבינה שיש אנשים שחיים אחרת מאיתנו. והיא שמחה שאנחנו חיים את החיים שלנו כמו שהם.
לבסוף שאלתי אותן אם היו רוצות לחזור הביתה? כולם אמרו באופן חד משמעי שהן רוצות להשאר…
אני מרגישה שהילדים ואנחנו קצת התעייפו מהקצב ומהאינטנסיביות וזקוקים למשהו אחר. אולי יש צורך ביותר שיתוף בהחלטות מה עושים כל יום…
בגלל ששחררנו והילדות ישנות בחדר אחר הן נשארות עד מאוחר לראות טלויזיה ולפטפט כך שהן הולכות לישון די מאוחר וקמות עייפות.
שאלתי אותם מה הן חושבות על טלויזיה בחדר וכולן אמרו שלא היו עושות כלום אם הייתה להם טלויזיה ולכן אמרו שעדיף שאין… (איזה כיף שהן מגיעות למסקנות לבד!😍) אחרי השיחה הרגשתי שהן רגועות יותר ובהחלט היום היה הרבה יותר שיתוף פעולה.
היום שכרנו נהג ב 2000 פזו ליום שלם ונסענו לטיול באזור.
התחנה הראשונה הייתה חוות פרפרים. זו הפעם הראשונה של הילדים בחווה כזו והם ממש התלהבו! היה הסבר מעמיק והם יכלו גם להחזיק ולצפות בפרפרים מקרוב.
התחנה השנייה הייתה אומגה מטורפת מהר להר מעל נהר ה lobo שבעמק יש מפלים ונהרות מדהימים. הפעם החלטתי שאני חייבת לעשות את האטרקציה והתכוונו לעשות את האומגה בזוגות, אני ואלה, שני ומאיה. שחף נסע עם רון ברכבל להר השני. לאחר שטיפסנו לתחילת האומגה אלה ממש פחדה והחליטה לרדת. החוויה הייתה מטורפת!!! נוף מדהים, משב רוח, ההרגשה היא ממש להיות ציפור לכמה רגעים. היה מדהים!
התחנה השלישית הייתה בקופי טרייסייר שהם קופים קטנטנים וחמודים🐒. רון היה בטוח שהוא הולך לפגוש את בוץ (מדורה ובוץ) וכבר התכונן שהם ישחקו יחד..😹😹😹 ואפילו ניסה לתת לו את המוצץ כדי להתחבר…
התחנה הרביעית היו הרי השוקולד. בשביל האטרקציה קניתי לילדים עוגיות שוקולד מתאימות לשם המקום. אכלנו שם ארוחת צהרים והנוף היה ממש מיוחד. גבעות עגולות שנראות ממש כמו בונבוניירות של פעם…
עלינו לתצפית, הבנות ספרו יותר מ-200 מדרגות והנוף היה נפלא.
לסיום חזרנו למלון וכמו בכל יום הילדים ישר קפצו לבריכה.
אין ספק שהיה יום נפלא🌸
מחר שחף הולך לצלול אז אני אהיה עם הילדים במלון והסביבה.
משפחת צאיג מטיילת בעולם 