תובנות מעולמה של אמא מטיילת בת 40

אחד החלומות שלי היה לחזור לטיול אחרי צבא. לתחושת החופש, הסקרנות, החברה וההרגשה שאני אדון לעצמי… 

כשהחלטנו לערוך את הטיול והחששות של הילדים עלו "איך נפרד מהחברים ומהמשפחה לכל כך הרבה זמן?" התשובה שלי הייתה, שאנחנו יחד וזה הכי חשוב ואת כולם נראה כשנחזור….

אז נכון לעכשיו אני יכולה לעמוד מאחורי דברי, אנחנו יחד ויש תחושה חזקה של משפחה, חברות, דאגה אחד לשני ושיפור בהתנהלות המשותפת שלנו מתרחשת בכל יום.

בהחלט יש תחושת חופש ואנחנו אדונים לעצמנו אבל כאמא ה"אדון לעצמי" הוא בהחלט לא מוחלט. יש דאגה שוטפת לילדים וכראיה אנחנו לא נפרדים (למעט שירותים שגם לשם שחף מתעקש שנרדוף אחריהם).😫

דבר שני ששמתי לב הוא…  שאני לא בת 20…. גם אני הופתעתי לגלות את זה…😱

השיער כבר לא מתבדר ברוח הים אלה נהיה קופצני מלא קשרים ולא חינני בעליל, חששות מפצעי בגרות חלפו כליל והתחלפו ביובש בלתי נסבל בכל הגוף. הפנים אם לא נשמרים מקבלות, קמטים וכתמים🙄

נסיעה באופניים היא לא תמיד קלה ופשוטה כמו שזכרתי וגם לא עליה לסירה אחרי שנירקול.

אפשר להגיד שאני לא בכושר אבל זה לא ממש נכון, אני פשוט כבר לא בת 20 וצריכה לדאוג לא רק לעצמי אלה לעוד ארבעה דרדקים לאכול, לעלות לסירה, להסתכל בשבע עיניים שאף אחד לא ימעד, יפול, או ילך לאיבוד וכל זה  תוך כדי שאני גם דואגת לעצמי.

אז כמה תובנות:

1. מזל מזל מזל שאנחנו שניים!!! שחף אתה מלך!!!

2. מזל שיש לי ילדות בוגרות שמבינות את הסיטואציה ואת הגיל של אמא שלהם והן מתחשבות, עוזרות וגמישות.

3. לקחת את כל הציוד שצריך לטיפוח הגוף הפנים והשיער מהבית כי זה לא רק טיול ולא לא צריך להקפיד.."

4. לקחת הכל הפרופורציות ולקבל באהבה את גיל 40 שמלווה בתחושת סיפוק מהמשפחה המקסימה שהקמתי, מהקריירה של שנינו והיכולת הכלכלית, הרגשית והמשפחתית שהגענו אליה לצאת לטיול שכזה.
לחיי גיל 40 והגשמת חלומות

🍺🍺🍺🍺🍺🍺