טיול ג'יפים בצאנג מאי ומעבר לקופנגן

הגענו לקופנגן….

בימים האחרונים של צ'אנג מאי החלטנו לקחת רכב עם חברים ולצאת לטיול. שכרנו וואן שהספיק לכולנו (2 משפחות) 11 אנשים. והחלטנו ללכת לחוות הטיגריסים. 

בכל הטיול היו לנו התלבטויות לגבי התעללות בבעלי חיים… מצד אחד עבור הילדים הנגישות לחיות שהם לא רואים בדרך כלל מקרוב זו חוויה מסעירה, אך מצד שני המוסר של ההחזקה בשבי והשימוש בחיות לצורכי בני אדם ולהנאתם היא בהחלט לא מוסרית.

אז החלטנו לחנך על זה, לדבר עם הילדים לחלוק איתם את הדילמה ושכל אחד יפעל על פי מצפונו. ולכן החלטנו לעשות חלק מהאטרקציות הקשורות לבעלי חיים. 

בחוות הטיגריסים http://www.tigerkingdom.com/chiangmai/ הופתעתי מאוד לטובה מהיחס הניתן להם. כל בעלי החיים היו משוחררים וערניים. אומנם היו שם הרבה מאלפים בתוך הכלובים אך החוויה היתה נעימה ולא הרגשנו את סיבלם… ברור שאף חיה לא הייתה רוצה לחיות בשבי אך לא הרגשנו התעללות… המחירים בחווה היו ממש גבוהים ונעו בין 500-1500 באט לאדם. ילדים מתחת לגובה של 120 יכלו רק ללטף את הטיגריס הקטן שנראה ממש כמו חתול תמורת 1500 באט לרבע שעה. למזלנו הצלחנו לשכנע את אלה לוותר כי זה נראה לנו ממש מיותר ולא משתלם… שני ומאיה נכנסו לגור האריות הבינוני (5 דקות לילדה) בעלות של 700 באט. הילדים ממש התלהבו לראות חיה כל כך מדהימה וענקית מקרוב… 

משם נסענו לחוות הפופו http://www.poopoopaperpark.com/  שזה מקום ממש מגניב. במקום ניתן לראות את תהליך המחזור שעושים מקקי של פילים!!! כן, כן, קקי של פילים! זה בכלל לא מסריח ואפילו מהנה ומעניין… מסתבר שפילים מעכלים רק 50% ממה שהם אוכלים ולכן הקקי שלהם נשאר סיבי וניתן למחזרו לנייר. בחווה הראו לנו את התהליך, יצרנו בעצמנו נייר ולסיום הייתה עבודת יצירה מנייר ממוחזר. ממש פעילות חינוכית מעניינת ומקורית ובכלל גם המקום מקסים. בצפון יש ממש קסם בכל הצמחייה והאוירה הפסטורלית שהם מצליחים לייצר, כך שכל מקום משרה רוגע… תענוג!

משם המשכנו לחוות הסחלבים שהכניסה אליה חינם, מקום עם אווירה של טבע בשיאו ואכלנו שם ארוחת צהרים שהייתה טעימה. משם חזרנו לשוק יום שבת בצאנג מאי , שמתחיל ליד שער צ'אנג מאי, שהיה כיפי כמו שוק יום א' (לא כמו שוק הלילה שפחות אהבתי) וגם זכינו להשתתף בטקס בודהיסטי של חילופי העונות. הטקסים שלהם מקסימים וגם מאוד מקבלים, יכולנו להשתתף ואפילו שמחו שהצטרפו… זו פשוט דת מקסימה לדעתי!

יום למחרת יצאנו לטיול ג'יפים עם הרד בריק. השרות שלהם באמת מעולה. באו לקחת אותנו מהמלון עם הציוד , איחסנו אותו כל זמן שהותנו בטיול ולבסוף קיבלנו גם לילה חינם במלון.  לטיול יצאנו 4 משפחות עם ילדים שהיו ממש מקסימות. אני דווקא שמחתי לפגוש משפחות ישראליות.  למזלי אנחנו משפחה חברותית והילדים שלי רק מחפשים להתרועע עם עוד ילדים ובמיוחד ישראלים. יכול להיות שזה בגלל שאנחנו כבר יותר מחודש ללא ישראלים או שפשוט זה אנחנו… אוהבים חברה😊

נסענו עם נהג בשם טוני שישר הכניס אותנו לאווירה, שם לנו מוזיקה ישראלית שהילדים אוהבים, היה סבלני מאוד ובאמת דאג לכל מחסורנו. הילדים כל כך אהבו אותו שהציעו לו לבוא אלינו לישראל. הדבר המפתיע ביותר זה שטוני מדבר עברית, זה הקל מאוד על התקשורת עם הילדים והוא ממש זרם איתם. הוא ראה שהם מתלהבים מנסיעת שטח אז הוא לקח אותנו בדרכים יותר מאתגרות. שאחד הילדים היה עצבני הוא השתמש בהמון הומור וכמובן שהיה מוכן לעצור בכל עת שביקשנו. המשפחות היו ממש נחמדות והתחברנו מאוד , עד כדי כך שאנחנו מקווים שנפגש גם בארץ… האווירה הייתה מעולה!!! עשינו סנפלינג בין העצים, היינו במעיינות חמים, עשינו שוב את הסטיקי פולס וביקרנו בין השבטים. אין לי ספק שלא היינו מגיעים לחלק מהמקומות האלה בעצמנו ואני לא מתכוונת לאטרקציות אלה בעיקר לדרך ולטבע שהיינו חשופים אליו לאורך כל המסלול… 

החלק הפחות מוצלח היה האטרקציות עם החיות אבל גם שם לקחנו החלטות מוסריות. חוות הנחשים הייתה נחמדה ורון מרוב פחד התחבא מאחורי הגב של שחף ולא הסכים לצאת…

בחוות הקופים היה לנו ממש קשה… הקופים היו קשורים כמעט כולם והמופע נראה ממש ההתעללות אז אני, שחף ומאיה החלטנו לצאת ולא להשאר במקום. הייתי גאה במאיה שהחליטה באומץ לא לשתף פעולה ולהיות רגישה לסבלם של הקופים המסכנים. גם שני אחריה אמרה שהיא מבינה את הסבל…. כשהילדים קטנים אתה יכול להחליט עבורם אבל היום תפקידי להוביל אותם לחשוב ברגישות ובהזדהות ובהתאם לגרום להם לבצע את הבחירות בעצמם…  להוביל זה תפקיד כל כך קשה… הרבה יותר קל להיות דיקטטור😉

כשהגענו למופע ולרכיבה על פילים ושוורים היתה התלבטות קשה יותר… אומנם החלטנו לרכב על פילים וויתרנו על השוורים אך המצפון לא היה שקט…

בסהכ אני ממש שמחה שיצאנו לטיול ג'יפים, זה התאים לאווירה המשפחתית שלנו ולחוויה בצפון תאילנד. 

אני לומדת הרבה על המשפחה שלנו בטיול הזה… בשלב זה אני ממש מבינה עד כמה אנחנו משפחה זורמת… כמעט בכל הזדמנות שאנו נתקלים באנשים לא משנה אם הם ישראלים או לא אנחנו משוחחים, מתעניינים.. ואני רואה שזה עבר גם לילדינו.. אין להם פחד מזרים, הם חייכנים ומפתחים שיחה בקלות והחברה חשובה להם… וכנראה גם לנו…

אתמול הגענו לקופנגן לחוף salad beach. זה אזור שקט בקופנגן שיותר מתאים למשפחות. סגרנו על מלון בשם קוקי סלאד שמצוי על צלע ההר. לקחנו שני חדרים כרגיל אבל החדרים לא היו צמודים כפי שבקשנו ולכן לא הסכמנו להתפצל אז ישנו יחד באותו חדר בצפיפות… בחדר גם הייתה מרפסת מאוד בעייתית שרון בקלות היה יכול ליפול ממנה…  כל המלון הוא עם מדרגות ומאוד לא נוח להתנהלות, במיוחד לא עם ילד קטן כשלנו או עם עגלה… גם כשהבאנו את הציוד לחדר זה היה מאוד בעייתי.. שחף המסכן הזיע כמו חמור מרוב מאמץ והמונית לא הסכימה לרדת כי השיפוע מטורף…. אז החלטנו לא להשאר במלון וגם בעלת המקום הסכימה לבטל לנו את ההזמנה, אז החלטנו לעבור…  כל מעבר כזה משמעו רצף של  התרוצציות… מבאס אך עדיף על הסכנה שנשקפת מהמרפסת ומהמדרגות…

למזלנו החברים הסכימו לשמור על הילדות ואני, שחף ורון עברנו מלון למלון עד שמצאנו. עברנו לסאלד ביץ' ריזורט http://www.phangan-saladbeachresort.com שזה מלון ממש חמוד עם בונגלוסים ובריכה כך שהכל לטובה…

בטיול הילדים לומדים להכיר אותנו במצבי לחץ… במהלך הטיול היו כבר כמה ארועים שהיינו צריכים לקבל החלטות משמעותיות ומהירות. בהתחלה הילדים היו מתערבים והופכים להיות חסרי מנוחה עד שלימדנו אותם שבמצבי לחץ אני ושחף צריכים ספייס ושקט… הפעם ראיתי שהם למדו. ורק לאחר מכן הם שאלו מה קרה וקיבלו הסבר מעמיק.

חוף salad beach הוא חוף שקט שיש בו מעט מאוד אנשים והרחוב המרכזי מאוד צנוע (כמה חנויות בלבד). החוף מקסים ומספר המסעדות מצומצם… אני תוהה עד כמה באמת מקום כזה מתאים לנו לאורך זמן… העובדה שאנחנו עם חברים בחוף מאוד משמעותית עבורנו. אם היינו פה לבד אני חושבת שהיינו משתגעים שבוע שלם באווירה כזו… כפי שאמרתי, אנחנו זקוקים לאנשים, לחברה, לאקשן…עכשיו אני יודעת את זה בוודאות במיוחד לאור הטיול בפיליפינים שבו היינו רק אנחנו 24/7. אז יכול להיות שנשלב… חלק ב salad beach וחלק באזור התיירותי יותר של קופנגן… התחלנו גם לבדוק לקחת טיולי יום לאי קוטאו או למפלים באזור… נראה.. מה שברור כרגע שבוע שלם באי קטן זה יותר מדי שקט עבורנו…