סופיה

אז אתמול בחרנו ביום רגוע יחסית, הבנות ביקשו יקיצה טבעית אז השתדלנו לאפשר…בשעה 10 נשברנו😊בזמן שהגדולות התארגנו הקטנים ואנחנו ירדנו לקפה במדרחוב ויטושה המהמם. רון ואלה שחקו במדרחוב וחיכו שחנות הממתקים לפי משקל תפתח. (נפתחת רק ב 11 בבוקר) משם המשכנו לפארק שבסוף המדרחוב, הפארק מהמם עם מזרקות, מפלים קטנים למשחקים לילדים ובסופו היכל התרבות של סופיה.ממש מצחיק ללכת עם הילדות לטייל, כל מקום יפה הפך להיות אובייקט בשביל הסטורי. אנחנו, המבוגרים, מטיילים כדי להתרחק והן מטיילות כדי לעדכן.בהורות אני משתדלת לא לבקר, אני ממש מנסה לקבל את השוני ולראות בזה קידמה. אני זוכרת בילדותי שהגיעה מוזיקה חדשה או לבוש והמבוגרים הסתכלו במבט משונה מלא בוז ואני בהחלט לא רוצה להעביר את ההרגשה הזו לילדי. אני רוצה ללמוד מהם, לראות אותם כדור העתיד שעוד רגע יממש דברים שאני כלל לא חלמתי עליהם ואולי בגלל הקצב המהיר של החיים הם זקוקים ליותר תיעוד. אז אני זורמת….עד שביימנו את הפארק הייתה כבר שעת הצהרים ועצרנו לאכול במסעדה מקומית. ארוחה לכולנו כולל בשר תוספות שתיה מתוקה, סלט עם גבינה בולגרית שנמצא כאן בכל מקום עלה לנו 70 שח!!! איזו הקלה שהכל כל כך זול… ואני יכולה להרגיש עשירה לפחות 3 שבועות בשנה. וכשהילדות מתלבטות אם לקחת תוספות או לקנות עוד משהו אני יכולה להגיב בקלילות שאינה אופיינית לי "בטח, תקחי, תתפנקי.." ואני רואה את המבט המופתע שלהן כשמילים האלה יוצאות לי מהפה ואני לא בטוחה ממה אני נהנית יותר, מהמבט המופתע שלהן או באמת מהיכולת שלי לאפשר להן להתפרע…משם חשבנו להמשיך ברגל לפארק אריאנה שלפי דבריו של שחף לוקח 20 דקות ברגל… מה שלא לקחנו בחשבון זה שאנחנו בקצב של ילד בן 4… כך שאחרי חצי שעה ברגל בשמש ובחום נפלטה מגרוני זעקה לא רצונית "מונית עכשיו" !!! אז לקחנו מונית של 5 דקות שעלתה 6 שקלים והגענו.הפארק באמת נחמד והילדים שטו באגם בסירת משוטים. אח"כ הסתובבנו להנאתינו בפארק שהיו בו גם אטרקציות נוספות של אופניים, מתנפחים וגן שעשועים. כמובן שחזרנו במונית למנוחה בחדר.בארץ גם בחגים או בשבתות נדיר למצוא את כל המשפחה יחד בבית בו זמנית ללא שותפים ולכן מאוד נעים בחופשה שפתאום זה רק אנחנו באוירה משפחתית. אני אפילו מוצאת את הילדים בשיחות אינטימיות או מתחבקים וזה כל כך מחמם לי את הלב…היום היה יום אקטיבי במיוחד שבו בילינו בפארק אתגרי בשם קוקילנדה. זה פארק אתגרי בטבע שבו יש מסלולי חבלים , קיר טיפוס למתקנים לילדים ברמות שונות. כולנו נהננו בטרוף, שחף והבנות התחילו מדרגה 3 ואני ורון בדרגה 1. כל כך נהננו שהחלטנו לאתגר את עצמנו עוד יותר והבנות עשו את דרגה 4 ורון עבר עם שחף לדרגה 2. אני ממש נהנית לראות את המשפחה הספורטיבית שלי ואלה שהייתה הקטנה ביותר דילגה בין המתקנים כמו איילה. לקראת סוף היום הילדות שכנעו אותי לעשות יחד איתן את מסלול 5 ואני בתמימותי עדיין בת 20 הסכמתי. מהר מאוד הבנתי את גודל הטעות, גובה שאף פעם לא היה מפחיד עבורי פתאום היווה מגבלה, שרירי הידיים אכזבו ושיווי המשקל…. כבר בתחנה השלישית קראתי לצוות להוריד אותי בסולם, כנראה זה פשוט כבר

לא לגילי… נראה לי שעד גיל 80 כבר אדע לאתר את זה מראש…שני ירדה קצת אחרי אך מאיה ואלה לא ויתרו. אלה סיימה את המסלול שהיה באמת קשה ומאתגר בזריזות ובאומץ שממש הפתיע אותי ומאיה על אף שהיה חלק שהיה מאוד מאתגר עבורה לא התייאשה ולמרות הקושי סיימה עד הסוף, אני מעריצה את התכונה הזו שלהן!לצערי המסלול האחרון השאיר טעם רע וגם כוויות בידיים מהמאמץ. אז אחרי שהתאוששנו הלכנו לאכול במסעדת happy המצוינת והזולה ומשם המשכנו למנוחה ביתית מפנקת⁦❤️⁩מחר נוסעים לטיול סוסים בסלע השחור ומשם לבנסקו.נמשיך לעדכן