הרי רודולפי

לפני שיצאנו להרי רודולפי עשינו רפטינג בנהר הסטרומה שקרוב לבנסקו. הרפטינג היה מעולה, זו פעם ראשונה שאנו עושים רפטינג כמשפחה, עד עכשיו תמיד היה מישהו קטן מידי או שהייתי בהריון. עכשיו שהילדות גדלו הן מושכות אותנו לאקסטרים אך במקביל אנחנו מזדקנים ונהיים פחדנים יותר😎הרפטינג היה פעילות מרעננת, הנהר היה יחסית רגוע עם קטעים גועשים מעט יותר, המדריך היה נפלא ואפשר לנו לקפוץ לנהר לשחיה קלה, ואפילו לקפוץ מצוק ישר לנהר אלה ומאיה נצלו את ההזדמנות יחד עם שחף. שני רצתה לקפוץ גם ושחף עשה טעות בלשונו ואמר לה שהוא מעדיף שהיא לא תקפוץ… משם היה לנו קשה לצאת וחטפנו מבול האשמות שאנחנו לא סומכים עליה והכל בגלל שנה שעברה שהיא שברה את הרגל והיד… וכמה שאמרתי לה שאני מרשה לה ושאם היא באמת רוצה אף אחד לא יעצור בעדה… כלום לא עזר… הכעס נשאר בעינו…הרפטינג הייתה חוויה משחררת ומצחיקה שכל אחד נזרק למים בעיתו ורק אני נשארתי על הסירה כי רון שמר עלי…😃👍😃אני לא יודעת אם כל הבנים כאלה אך רון הוא מאהב אמיתי, דואג, שומר, ומעריץ שלי, כזה מאהב מעולם לא היה לי… וכשהוא אומר שומר הוא באמת שומר. כשהוא קפץ למים ואני נותרתי על הסירה הוא ווידא שאני בסדר, כשרצו לזרוק אותי למים הוא הגן עלי בגופו ועל מילות האהבה בכלל אין על מה לדבר… הלוואי וזה ישאר לנצח⁦❤️⁩משם חזרנו לבנסקו לאריזות לקראת יום המחרת שבו חיכתה לנו נסיעה של 3 שעות עד הרי רודולפי. הפעם החלטנו לא להזמין מקומות מראש כדי שנוכל לזרום עם הטיול ולהזמין רק בערב לפני שמגיעים. באופן מפתיע בבוקינג לא היו מקומות בדווין, לכן הזמננו בפומפורוב. מוזר כי זה ממש לא העונה וכשהגענו לאזור ראינו שכמעט הכל ריק. יכול להיות שהמקומות הקטנים והפסטורלים לא מופיעים בבוקינג ויכול להיות שפשוט היינו צריכים להגיע ולחפש מקום. בכל מקרה מצאנו מלון דירות בעיר שנקראת פופמפורוב, זהו אתר הסקי השני בגודלו בבולגריה, לא הייתי קוראת למקום עיר כי ממש אין כאן כלום… הנוף משגע אך אין כאן אף סממן של עיר ואני כבר התחלתי להתגעגע לעיר שוקקת…הבוקר יצאנו לטיול בלוע השטן ובמצפה טריגארד. הטיול היה מעולה! הדרך עצמה מהממת ביופיה. דרך מפותלת וצרה מוקפת בצוקי ענק מכוסים ביערות ממש חוויה אמיתית. הגענו לפתח המערה ומשם לקחנו ג'יפ שהביא אותנו לנקודת התצפית המרהיבה שנמצאת על צוק עם נוף משגע. הדרך בג'יפ הייתה כיפית במיוחד בשטח פראי. הצטלמנו ושהינו קצת בפסגה וירדנו חזרה ישירות ללוע השטן. המערה נמצאת בתוך ההר והטמפרטורה בה 7 מעלות. מיד שנכנסים מרגישים את הקור והאימה. בתוך המערה יש מפל שוצף שהרעש שלו בנוסף לחושך נותן הרגשה מפחידה ממש. כדי לצאת מהמערה צריך לטפס 288 מדרגות צרות ורטובות, על אך החשש ההתחלתי עמדנו בזה בגבורה והגענו לשמורת טבע שהובילה אותנו חזרה לנקודת היציאה. לצערנו כשרק הגענו ויצאנו מהרכב הדלת נפתחה בחוזקה כנראה בגלל הזוית שהרכב עמד בה וכנראה יצאה מהמסילה כך שלא יכולנו לפתוח אותה. דיברנו עם השכרת הרכב ונוכל לטפל בזה רק כשנגיע לפולדיב שזו העיר השניה בגודלה בבולגריה שכנראה נגיע אליה מחר. אני שונאת סידורים בטיול…לאחר בטיול בלוע השטן יצאנו לאכול ולטייל בשירוקה לאקה, עיירה ציורית שנמצאת ממש קרוב אלינו, בתיה בנויים בסגנון מיוחד עם גגות אבן וקומה שניה קצת בולטת, הימצאותה ליד הנהר נותנת אוירה מיוחדת במיוחד.מחר יוצאים לפעילות באזור ומשם לפולדיב, איזה כיף עיר!!! התגעגעתי!!!