בורגוס

לאחר נסיעה של כ 3 שעות הגענו לבורגס. אמרו לי בעבר שבורגוס היא כמו אילת אך לא הבנתי באמת עד כמה…

ראשית נתחיל בכמות הישראלים שנמצאת כאן, אם בכל הטיול בקושי שמענו עברית פה העברית נמצאת בכל מקום…

העיר היא עיר חוף שבצמוד לחוף שוכנים בתי מלון ברצף. בין החוף למלונות יש טיילת ארוכה משופעת בדוכנים מסוגים שונים. מניסיון העבר למדנו שנמצאים במקום נופש כדאי לקחת מלון מפנק, אז ישנו במלון 4 כוכבים עם מגלשות מים וחצי פנסיון ובהחלט היה מפנק…

אבל כמו כל מלון מסוג זה היה צפוף עם מוזיקה בבריכה ומיליון פעילויות וזה היה כל כך שונה ממה שהורגלנו אליו עד כה בטיול. מצד אחד זה היה כיף ומצד שני שחף ומאיה כבר הכריזו שזה לא סוג טיול שמתאים להם והם קראו לזה טיול שמנים, אוכלים נחים🐄🦏🐘 ואכן כך היה…

ביום הראשון רבצנו במלון והלכנו לים. בערב יצאנו לטיילת שהרגישה ממש כמו אילת, עם דוכני גלידה, צמות, אטרקציות בסיסיות ובעיקר גם המחירים היו דומים לארץ…

ביום השני בילינו בפארק מים מעולה שנקרא פרדייס ב nessbar שהיו בו המון מגלשות ולשמחתינו התורים לא היו ארוכים כל כך. הבנות קפצו מגובה ממקפצה של 5 מטר. לפארק אסור להכניס אוכל ומבוגר נחשב מגובה של 130. אלה בגובה 132 ובהתחלה חשבנו לשלם עליה כמו ילד אך מכיוון שהיא רצתה להשתתף בכל המתקנים החשבנו אותה כמבוגר ואכן היא עשתה כמעט את כל המתקנים. בגלל משקלה הקל כאשר אלה עשתה את אחת המגלשות המפותלות במקום להמשיך עם הפיתול היא חזרה אחורה ונתקעה באמצע המגלשה. כמובן שהיא נלחצה אך גילתה תושיה רבה, זרקה מחוץ למגלשה את האבוב שהייתה בתוכו, טפסה מחוץ למגלשה וטיפסה על סולם שממנו ירדה לקרקע. שני ומאיה שצפו מלמעלה נלחצו מאוד אך לשמחתינו הכל הסתיים בשלום.

מדבריה של אלה: "היה כיף מאוד בפארק, מגלשה אחת הייתה כל כך מפותלת שהרגשנו כאילו מחרבנים אותנו..😆💩

המגלשות עם האבובים היו עם תור יותר ארוך אך התקדמו מהר מאוד, במגלשה התכלת והמפותלת שהייתה עם אבובים נתקעתי באמצע המגלשה בגלל משקלי הקל במקום להמשיך בעליה של המגלשה מצאתי את עצמי פתאום חוזרת אחורה ונתקעתי בשקע שבין הירידה לעליה, למזלי כשהצצתי מהמגלשה ראיתי סולם וירדתי בו. מרוב לחץ התחלתי לבכות ואחד האנשים ניגש אלי ושאל אותי באנגלית אם אני בסדר, והסברתי לו באנגלית מה קרה ושני ומאיה הגיעו , הרגיעו אותי וחיבקו אותי חזק ואפילו קבלתי מחמאה מאיש שדברתי אנגלית ממש טוב לגילי… אני ממליצה מאוד על הפארק מים ובעיקר על המגלשה הצבעונית שהיא הכי מפחידה".

חזרנו למלון עייפים אך מרוצים. יש בבורגוס עוד פארקי מים אך המחיר כניסה לכולנו עלה יותר מ 500 שח כך שהחלטנו שפארק אחד זה מספיק.

ביום האחרון שוב אכלנו, רבצנו, נרטבנו, נחנו.. ובערב יצאנו לכפר הדייגים, שני החליטה להשאר במלון. תמיד מצער אותי שלא כולם הולכים וכאשר אני משאירה ילד אחד בבית אני מרגישה כאילו השארתי חלק מהלב… אני מבינה את הצורך באיורור אבל זה לא חלק שקל לי וממש הצטערתי שהיא לא באה איתנו..

בכפר הדייגים יש אוירה של נופש, רואים את הים שנושק לעיר העתיקה עם מבנים שתחתיתם אבנים עתיקות והקומה השניה עשויה מעץ. הרחובות שוקקים במוזיקה ובמופעי רחוב, החנויות קטנות ונחמדות והמאיה קנתה בגד ים ואלה ומאיה קנו שרשראות עבודת יד עם שמן כתוב באורז, היה ערב מהנה…

אז מה אני אומרת על בורגוס? נחמד למי שאוהב סוג כזה של נופש… אני הייתי מעדיפה מקום יותר פשוט ורגוע. במיוחד שהרגשתי שהמתבגרות שלי לא ממש נהנות ומנצלות את כל פינוקי המלון. הבריכות היו קרות להן והן לא נצלו אותם מספיק, בים מאיה התלוננה על חול, במלון התלוננו על איכות ה WiFi שבאמת היה גרוע, האוכל היה כל כך שופע שבאיזשהו שלב כבר הייתה לי בחילה מכמות האוכל…

מזל שיש עוד ילד קטן שהכל טוב לו.. אוהב ים, אוהב בריכה, אוהב גן שעשועים רק לשבת באוכל הוא לא אוהב…

גם על הגיל של אלה עוד אפשר להתענג… אלה יזמה מחבואים עם אורחי המלון הישראלים. החמודה הזו תמיד מתחברת בקלות, יוזמת ויודעת להסתדר… תענוג⁦☺️

מכאן ממשיכים ליומיים בורנה, גם עיר חוף, לקחנו דירה על החוף מקווה שיהיה טוב, בטוח יהיה רגוע יותר ונאכל פחות שזה כבר טוב יותר…