קורונה- בעקבות המדינות הצהובות

אז מה הביא אותנו לצאת למסע דווקא בתקופה מאתגרת של קורונה?

השנה וחצי האחרונות היו מאוד מאתגרות. סגרים, טילים, ובעיקר שיסוי….

ימין מול שמאל

ערבים מול יהודים

חרדים מול חילונים

ספרדים מול אשכנזים

ועכשיו… מחוסנים נגד לא מחוסנים…

במהלך השנתיים האחרונות נתקלתי במצב מאוד מאתגר שעימת אותי בין היותי יפעת אדם פרטי לבין יפעת אשת חינוך וחלק ממוסד ממשלתי. במהלך השנה וחצי האחרונות המצאתי את עצמי מחדש כמה פעמים, גם כמחנכת וגם כמנהלת. לאורך כל התקופה דאגנו לילדים בהתאם למגבלות.  זום, מפגשים רגשיים, תקשורת בלתי פורמאלית, יוזמות, העשרה, למידה בקפסולות, יצירתיות בגיוס כוח אדם ומציאת מקום פיזי, למידה במרחבים עירוניים, לוגיסטיקה מורכבת המשתנה כל הזמן ולמרות כל זאת הרגשתי שהמערכת והציבור אינו  מעריך מספיק. ההורים דברו בזלזול ובביקורת בכל אמצעי התקשורת, הוטל ספק במקצועיות וביכולת שלנו להוביל את ילדי ישראל במצב של משבר והרגשתי שהחינוך לא מוצא את דרכו. כמובן שגם לי הייתה ביקורת ויש דברים רבים שהייתי רוצה שיהיו אחרת אך כל הסיטואציה הייתה מאתגרת ובהחלט אני חושבת שנעשו דברים נפלאים וזו הייתה גם הזדמנות לגמישות ולשיפור משמעותי של ההוראה והחינוך. כיתות קטנות, קשר בינאישי מחנך-תלמיד, יצירתיות בלמידה מגוונת ומעשית, למידה בחוץ ובטבע…

במקביל להיותי אשת חינוך ראיתי את השלכות המצב על ילדי הפרטיים. שבירת השגרה, חוסר הרצון ללמוד בזום, וההתבודדות החברתית השפיעה מאוד על נפשם הרכה ובעיקר במיומנויות החברתיות והלימודיות שמתפתחות בעיקר בגילאים אלה.

אומנם כל אחד מהם גילה יכולות שללא קורונה כנראה לא היו נחשפות מעולם כמו אומנות, יוזמה, יכולות של למידה עצמאית, אחריות. איני יכולה לומר אם יש יותר יתרונות או חסרונות למצב הבלתי טבעי שאנו נמצאים היום.

בעקבות המצב המורכב בעבודה החלטתי לקחת חלת ושכנעתי את שחף בעלי היקר לשתף פעולה. הרגשתי שעם כל התווים הירוקים, הלחצים וההגבלות שניתנו לנו אני חווה פגיעה משמעותית בחופש התנועה ובנפש שלי ושל ילדי. חוסר הוודאות המתמשך נתן אותותיו בכל פינה בחיי, הפחד מהבידוד, חוסר היכולת לתכנן ושחיי כבולים היה חלק משמעותי בהחלטה. וההתלבטות של הגורמים הממשלתיים  אם שנת הלימודים תתחיל ובאיזה אופן בשילוב החגים שקרבים ובאים זרז את ההחלטה התקבלה.

הייתי חייבת אויר, לראות איך חיים במדינות אחרות במצב המורכב הזה ולתת למשפחתי אופק לתקווה ושמחה. לשמחתי שחף יכול לעבוד מרחוק והחלטנו שאנחנו רוצים לצאת למסע.

בתחילה היה נראה שזה בלתי אפשרי ומסובך טכנית לצאת מהמדינה. המון טפסים ומידע שצריך לבדוק. מה צריך כדי לצאת מישראל ואלו אישורים צריך ביעד הבא.

הבנתי שצריך לעשות החלטות מהירות וגמישות. כי המתווים משתנים מרגע לרגע. החלטנו לקנות כרטיס טיסה one way כדי לשמור על גמישות מירבית ולמרות כל ההכנות – היה מאתגר.

בתחילה החלטנו לטוס לפולין-קרקוב כי זה יעד זול שלא מצריך בידוד למחוסנים וללא מחוסנים וקרוב למדינות נוספות . הזמנו כרטיסים וקבענו תאריך. יומיים לפני ב 11 בלילה אנחנו בודקים שוב את הטיסות וההגבלות ומסתבר שהמתווה השתנה ועכשיו פולין דורשת בידוד של שבוע ללא מחוסנים. בהינתן שיש לנו ילדים בגילאים שונים היה ברור שחייבים שינוי.

ניסינו לחשוב על יעדים אחרים אך לא היו טיסות באותו מועד ואם היינו דוחים אפילו ביום, בדיקות pcr לא היו תקפות.

הבנו שהכרטיסים לפולין כנראה לא יממשו ונאלץ לקנות כרטיסים חדשים ליעד אחר. הטיסה היחידה בתאריך הנתון והמחיר סביר ללא בידוד הייתה מילאנו-איטליה (שדרוג רציני מפולין😉).

כדי לא להסתכן שוב החלטנו לא לקנות כרטיסים עד תוצאות הבדיקה. קבלנו תוצאות לכולם חוץ מאנוכי כשהטיסה ממריאה ב 11 בבוקר למחרת. ב 12 בלילה הבדיקה עדיין לא הגיעה והחלטנו לנסוע לשדה התעופה ולערוך בדיקה מהירה עם תוצאות תוך 4 שעות. בעודי עומדת בתור לבדיקה קבלתי את התוצאות מהבוקר-שלילית! אפשר להזמין כרטיס!

בשעה 2 בלילה הזמנו כרטיס למילאנו לטיסה של 11 בבוקר. גמישות ותעוזה כבר אמרנו???

שחף היה לחוץ והיה בטוח שמשהו השתבש אבל לשמחתינו וקצת הפתעתנו הכל עבר חלק גם ביציאה מהארץ וגם במילאנו.

הגענו רעבים ועייפים.

את מקום הלינה הזמנו כשהיינו בשדה  התעופה.

היה חשוב לנו לבדוק מה הגבלות  הקורונה באיטליה. אז מסתבר שיש חובת עטית מסכה רק במקומות סגורים ויש לשמור מרחק אחד מהשני. בשדה היה מוזר לראות אנשים עומדים בתור במרחק של שני מטר אחד מהשני בצורה כל כך מסודרת בלי שאף אחד בדק או ביקש באופן מיוחד. והחלק הכי חשוב… כל השאר פתוח כרגיל!

אז מה בתוכנית?

העקרונות המנחים הם:

תכנון תמיד רק יומיים שלושה קדימה

שחף צריך להמשיך לעבוד בחלק מהימים.

החלטות משותפות

תקציב ידוע מראש

וכמה שיותר להנות💖

לאחר שיטוט באינטרנט הכיוון הכללי הוא קצת מילאנו, אגם גרדה, אגם קומו, לוגנו וונציה.  כנראה נעבור בין המקומות בתחבורה ציבורית ובעיקר רכבות. לפי הבנתי התחבורה הציבורית מאוד מפותחת וניתן להגיע לכל מקום ברכבת. שווה את הנסיון.

העיקר שאנחנו בחופשה!

מחר סיור במילאנו. יהיה כיף❤️