מילאנו

אז איך היה במילאנו... 
נתחיל שכשיצאנו מהארץ לא התכוונו להגיע למדינה כל כך יקרה. אני יודעת שכולם התרשמו מהשדרוג שעשינו בין פולין לאיטליה אבל אני לא בטוחה שאני באמת מרגישה כך... 
כשאנחנו בנסיעה משפחתית אני אוהבת ללכת למקומות זולים ובעיקר להרגיש משוחררת פיזית מנטלית וגם כלכלית... 
פיזית אני מרגישה שחרור בשניה שהגעתי לשדה התעופה
מנטלית לוקח לי כמה ימים כדי להשכיח את כל המשימות, האחריות והמטלות היומיומיות.
וכלכלית חשוב לי לתת חופש לי ולילדי לשבת בבתי קפה ומסעדות בלי הגבלה , לעשות קניות ולא לעשות תכנון כלכלי כל יום. 
אני מרגישה שבטיולים שלנו ילדי זוכים לאמא אחרת. אמא שנמצאת רק איתם, מחוייבת, שמחה, משוחררת ועוד יותר אני אוהבת להסתכל עליהם מקרוב. לראות את האינטראקציה ביניהם,הדאגה, החברות, האופציות והצחוק ששמור רק למשפחה שלנו.
משנה לשנה תפיסת המרחב, האומץ  והרצונות האינדיבידואלים של כל אחד מהם משתנים. 
ההתייחסות שלהם לכסף, השימוש באנגלית שהופכת להיות יותר שימושית ומשוחררת ושכל אחד מגיע עם תוכנית משלו בהתאם למקום ושהם כבר לא הולכים רק אחרינו. ההתבוננות הזו ממלאה אותי באושר וגאוה. היכולת שלנו כמשפחה להיות סתגלנים ומכילים אחד כלפי השני היא אינה מובנת מאליה ואני מרגישה שאני הרבה יותר פתוחה ומפיצה אהבה. 
מכיוון ששחף נאלץ לעבוד בימים האחרונים ביליתי לבד עם הילדים. הלכנו ל domo והסתובבנו בקתדרלה הגותית. הסתובבנו בבירת האופנה ונכנסנו לחנויות הנחשקות והבלתי ניתנות למימוש. שני נהנתה כל רגע והגיעה למסקנה שהיא חייבת להיות עשירה כדי שתוכל לעשות שופינג אמיתי. מאיה הייתה לחוצה וחרדה שאם נמשיך להיות במילאנו נהיה עניים כי הכל ממש יקר😆
ואת אלה ורון נאלצתי לשחד בממתקים ומשחקים כדי שיהיו סבלניים לטיול הבוגר הזה. 
לצערי ניתן להכנס למקומות סגורים רק עם תו ירוק או בדיקה מ 24 השעות האחרונות אז לא יכולנו להכנס לכל הכנסיות והמוזאונים אבל בהחלט הספיקה לנו האווירה המהפנטת של המקום. בערב יצאנו אני ושחף שוב ל domo ישבנו בבית קפה באחד המגדלים מול ה domo ויכולנו לראות את הכנסיה ממש מקרוב.
בבקרים אני ושחף מנצלים את הזמן לקפה זוגי לפני שהילדים מתעוררים, זה מספק לנו זמן קסום לתכנון היום ולשקט שלנו.
ביום השני שחף המשיך לעבוד ואנחנו יצאנו לפי התכנון של שני ומאיה לכיוון הנהר. התחבורה הציבורית ברכבת התחתית כל כך נוחה שזה מאפשר עצמאות. 
שני ומאיה לקחו אותנו לאזור התעלות שנקרא Porat Genova. שם לקחנו קורקינט חשמלי ונסענו לאורך הנהר. היתה אוירה מדהימה והאזור מאוד מיוחד ביחס לנוף העירוני והתירותי של מילאנו. עצרנו שם במאפיה שכל המאפים שלה עשויים מאורז, משהו שיותר דומה לקובה ועם מילוים שונים, אנחנו בחרנו עם הבשר והיה ממש טעים. אחד הדברים שממש מאכזבים את מאיה זה שיש המון חנויות ספרים שהם בעיקר קומיקס ומנגה שהיא ממש אוהבת, אבל כל הספרים באיטלקית והיא משוועת לספרים כאלה באנגלית... 
אחר הצהרים שחף לקח את אלה לאיצטדיון כדורגל סאנסירו ואני ושני הלכנו לשופינג לפי בקשתה ברחוב בואנוס איירס. אין ספק שלהיות עם ילדים בוגרים עם רצונות שונים זה הרבה יותר מורכב. לפעמים אני מתגעגעת לימים שהם היו קטנים ושהכל היה מתאים לכולם....
ביום שישי החלטנו לקחת רכבת לכיוון צפון איטליה ואגם קומו. הנסיעה ברכבת ארכה כשעה והגענו לעיר מדהימה שנמצאת על אגם קומו. לקחנו דירה באזור ההררי בעיירה brunate שצריך להגיע אליה ברכבל. הדרך בין הרכבת לרכבל הייתה מעייפת עם המזוודות במיוחד שמזוודה אחת נשברה ונאלצנו להסיע את המזוודה על הסקייטבורד של אלה🤣
אחר הצהריים עשינו סיור בעיירה והתגלה לנו נוף מדהים! 
מחר מתוכננים לסיור במעבורת בין העיירות השונות. משערת שנהיה באזור 4 ימים ומשם נראה לאן נמשיך😃