מכתב לביתי💜

במעבר שלנו למדריד אני עסוקה מאוד בענייני החינוך של ילדי. האם המעברים מטיבים עימם? מה היתרונות והחסרונות של היותינו כאן במיוחד עבורם. 
כל יום שהם חוזרים מבית הספר אני מסתכלת עליהם בעיניים בוחנות לבדוק אם הם בסדר, איך עבר היום ולהפתעתי אני רואה אותם גדלים, מתמודדים ומשתלבים מיום ליום. 
הלימודים בבית הספר מתקיימים בספרדית ובאנגלית כך שבטוח ידיעת השפות תתרום להם מאוד. הכיתות הקטנות של 20 ילדים, הרוגע, המרחב והתרבות העדינה.
לפעמים שאני הולכת בפארק ואחד הילדים מתרחק יתר על המידה אני מוצאת את עצמי באינסטינקט צועקת "אלה/רון" ומיד אני מבינה שאני האמא היחידה שמרימה את הקול... Perdón☺️.

עם שני (בת 16 בכיתה יא) אנחנו נמצאים בצומת דרכים. 
כשהחלטנו להשאר בספרד נתנו לה אפשרות בחירה להשאר איתנו או לחזור לארץ, לגור אצל סבתא ולסיים את הבגרויות. שני באומץ רב החליטה לחזור. 
בחודש האחרון היא בארץ וכפי שכתבה בבלוג האחרון הגעגועים קשים לה מאוד.
בעוד שבועיים שני ושחף מגיעים לביקור ושני החליטה לבוא כדי להשאר. 
מצד אחד הלב שלי קפץ משמחה אך מיד לאחר מכן עלתה בי החרדה. 
מה עם הבגרויות? מה עם השפה? היא נמצאת עכשיו במגמת רפואה שהיא כל כך אוהבת למה להוציא אותה מהמסלול? האם היא תסתדר כאן?
אני מתנהלת עם ילדי בשקיפות. אני מאמינה שכך הם מכירים אותי הכי טוב ויודעים שגם אמא לא תמיד יודעת הכל. אבל תמיד יש אופטימיות, ואמונה שהם ילדים חזקים ויש להם את היכולת להתמודד ושני צריכה לעשות את הבחירה הטובה ביותר עבורה ויש הרבה פתרונות ביניים. אפשר לעשות תוכנית ביקורים שלי ושלה בישראל וספרד, בגרות אקסטרנית, בתי ספר באנגלית או ספרדית...

וכך היא כותבת:
"אחרי השיתוף בבלוג האחרון ואחרי התגובות שקיבלתי הבנתי שאנשים נהנים לשמוע אותי ושאני נהנת לשתף ולפרוק.
אחרי חודש וחצי בארץ בלי אמא ואחים בסביבה הבנתי את הערך של משפחה שלנו.
את החוזק שלנו.
את האחדות שלנו.
את היכולת שלנו לטרוף את העולם ולשים 🖕 על מה שכולם חושבים.
אין ספק שאנחנו משפחה בלתי צפויה ומאוד שונה בנוף אבל אני רואה בזה הרבה יתרונות.
אני חושבת שההורים שלי הרגילו אותנו מגיל קטן לשינויים.
אם זה מעברי ערים ודירות, שינויים חברתיים ובית ספריים.
כל אילו לימדו אותנו איך להסתדר בכל מקום ובכל מצב גם אם קשה וכואב בהתחלה.  
לדעתי בגלל כל אילו אמא ואבא הרגישו שאנחנו מסוגלים לעשות מעבר כל כך דראסטי, גדול ובעיקר מטורף...

אחרי המון זמן רחוק מהמשפחה אני מבינה עד כמה קשה לי להיות חזקה ולא להשבר.... אני מפחדת להשבר. אני מכירה את עצמי ויודעת שכשאני נשברת מאוד קשה לי לחזור לתלם.
בשבוע וחצי האחרונים אבא טס עם סבתא מירי לבקר את כולם בספרד ואני נשארתי בארץ לבד. בהתחלה ניסיתי לעשות מהלימון לימונדה. הזמנתי חברים לארוחת שישי משותפת ולsleep over והיה מושלם. אבל כבר בלילה הראשון הבנתי שבבית אני לא יכולה לישון. לא עם חברים ובטח שלא לבד. הרגשתי חסרת אונים. הגיע הערב ועוד לא ידעתי איפה אני ישנה. ידעתי שבבית זה לא אופציה. שאלתי את סבתא מיכלי והיא אמרה שאין בעיה שאשן אצלה אבל היא הוסיפה שבחמש בבוקר היא יוצאת לטיול... 
ההרגשה של חוסר יציבות הקשתה עלי להרדם והחלטתי להתקשר לאמא ולספר לה על המצב. היא התקשרה להדרי (דודה שלי שאין עליה בעולם❤️) ושאלה אם אני יכולה לישון אצלה. הדרי כמובן הסכימה ובאה לאסוף אותי מהבית ואירחה אותי למופת. 
ביום למחרת החלטתי לבדוק את עצמי ולהזמין חברה לישון אצלי. היה ממש כיף אבל גם באותו הלילה לא הצלחתי לישון טוב והבנתי שעד שאבא חוזר אני לא אשן יותר בבית.
בכל הימים הללו טוי (הכלבה שלנו) היתה איתי והיה לי ממש קשה לעזוב אותה. הרגשתי שקשה לי לדאוג לעצמי וגם לה, אז אמא סיכמה חברה שתיקח את טוי לכמה ימים. מאוד הקל עלי שלקחו אותה. ככה הייתי יכולה לדאוג לעצמי ולא לדאוג לעוד בעל חיים. הבנתי שכרגע אין לי את היכולת לדאוג לעוד מישהו...
בשאר הימים ישנתי אצל הדרי ואצל סבתא מיכלי. היה לי מאוד כיף לישון אצל הדרי. כל כך התגעגעתי לרעש של ילדים משחקים ומריבות😃.
בסוף השבוע סבתא מירי חזרה מספרד אחרי ביקור של חמישה ימים. ביום שהיא חזרה כבר ישנתי אצלה. הייתי חייבת כמה ימים סטטים. בלי תזוזות. ישנתי אצלה עד שאבא חזר לארץ. איך שראיתי אותו התחלתי לבכות. אני רק מדמיינת מה יהיה כשאני אפגוש את אמא עוד 12 יום. אני חולמת על זה כל לילה ולא מפסיקה לחשוב על זה כל היום...

כעקרון התחלתי לכתוב על ההתלבטות שלי אבל היד החליטה אחרת...♥️"

אני מאמינה בבחירה בכל ליבי וכך כתבתי לה:

שני אהובה שלי,
ההחלטה שאני ואבא לקחנו לעבור למדריד משפיעה עליך רבות ואת נמצאת בצומת דרכים. 
למרות ההחלטה המפתיעה יש בה הרבה ערכים שאני רוצה שתקחי לחייך. 
אני רוצה שתדעי שתמיד יש בחירה. אנחנו לא חייבים לקבל את כל מה שאומרים לנו ויש לנו את החרות לפעול בשיקול דעת. וגם לך אהובה שלי יש הרבה בחירה. 
החיים בנויים מהרבה פיסות שמרכיבות אושר, הצלחה, סיפוק וכל אחד בונה מהפיסות את חייו. לכל פיסה יש גוון. לעיתים בצבעים עזים ולפעמים אפורים אך תמיד הם יהיו שלובים זה בזה.  
אני רוצה שתדעי שיש הרבה דרכים וסגננות להצלחה ולאושר ואין דרך אחת להיות שלמים. 
כשהייתי בגילך הייתי נערה חרדה. פחדתי מה יהיה איתי. המסגרת הלימודית הייתה נוקשה בשבילי, לא תמיד הרגשתי מוערכת ותהייתי מה אהיה שאהיה גדולה. הרגשתי שאין לי עתיד שאוכל לשאוף אליו. ופחדתי. פחדתי שלא אוכל להתפרנס בכבוד, שלא ירצו אותי בעבודה, שלא אמצא זוגיות ושלא תהיה לי משפחה וילדים. הרגשתי אבודה. הייתי בטוחה שהלימודים הם הכל ואם לא אצטיין שם לא אצליח בשום דבר וזה עשה לי עצוב. 
לשמחתי היו הרבה אנשים בדרך שהאמינו בי והרגיעו אותי. אף אחד לא יכל להגיד לי מה יהיה איתי, אך הם הצליחו להראות לי שיש בי איכויות. שאני מעניינת ויש לי רעיונות, שאני יודעת להסתדר עם אנשים ויש בי טוב לב. 
בתוכי לא ממש האמנתי להם אבל עם השנים חיפשתי בתוכי את מה שאמרו לי ולהפתעתי גם אני התחלתי לראות את עצמי בעיניים האלה וזה הדהים, חיזק ונתן לי מוטיבציה להיות מי שאני היום. 
פעם חשבתי שיש דרך אחת להצליח בחיים. היום אני יודעת שיש הרבה דרכים ושאנחנו בנויים מפיסות של חוויות, אתגרים, התמודדויות ובעיקר מהאופטימיות שיהיה בסדר ונוכל לצלוח כל משבר. 
אני מצרפת לך את ההגדרה האלטרנטיבית להצלחה שכתב "חיים שפירא" ואני כל כך מסכימה איתה מהו אדם מוצלח.
1) להיות אדם טוב 
2) לדעת לאהוב 
3) להיות אהוב ואהוד על ידי האנשים שהכירו אותך ובמיוחד על ידי בני משפחתך 
4) לדעת להיות חבר 
5) לדעת לקבל את כל המר שבחיים מבלי להפוך למריר 
6) להיות איש נדיב 
7) להיות במצב רוח טוב אחוז ניכר מהזמן
8) להיות איש חכם ומצניע לכת 9) להיות ממש טוב בתחום כלשהו 
10) כשתסיים את חייך יהיו רבים שיתגעגעו אליך. 

לפי ההגדרה הזו תראי כמה את מוצלחת!
אני יודעת שאני מאמינה בך יותר משאת מאמינה בעצמך אבל יבוא יום ואת תוכלי לראות את עצמך מהעניים שלי. נערה חזקה שיכולה להתמודד בהרבה סיטואציות מורכבות, יצירתית , בעלת לב ענק אשר יודעת להגשים את המטרות שלה. 
בכל דרך שבוחרים יש מהמורות אבל מכל אתגר צומחים ובתוך האתגר יש בחירה והבחירה אף פעם אינה מושלמת.
ביתי שלי, בכל דרך שתבחרי אני עומדת לצידך ומתבוננת בך בהערצה. הלב שלנו בלתי נפרד ואני מקווה שתצליחי לראות את כל הדברים הנפלאים שאני רואה בך ואף יותר. 
היכולת שלי לתת לך את הבחירה נובעת מהאמונה החזקה שתוכלי להתמודד ושנמצא את דרך הביניים להשיג כל מטרה ולצלוח כל קושי בדרך שתבחרי. 
אוהבת אותך הכי בעולם.
אמא